מטלה מספר חמש - יש לי חלום

מטלה מספר חמש – יש לי חלום.

1.    הבחירה שלי במנהיג: ג'נדי מוהנדס קרמצנד (1869-1948).

הבחירה שלי במנהיג הזה הוא בדמיון הרב למנהיגותו של מרתין לותר קינג. מדובר במנהיגים שהיו מאוד נחושים במטרתם. מנהיגים שדגלו במאבק אמיתי ללא אלימות. היכולת שלהם לעמוד מול ההמונים ולהגשים את החלום בצניעות וענווה מוכיחה עד כמה שהם ראויים להיות מנהיגים גדולים.

דווקא בשעת משבר חשוב להתעלות מעל השיקולים והקשיים היום יומיים ולתת חזון, חלום לעם.

שניהם ניסו לשפר את מצבו של העם. גם השחורים וגם ההודים סבלו מאפליות והשפלות רבות מאוד.

הרעיון של שניהם היה לשים לזה סוף. ההתנגדות הייתה סבילה.

בנוסף שניהם נרצחו. מרתין לותר קינג נרצח ב-1968 ע"י מתנקש לבן בעיר ממפיס שבמדינת טנסי ואילו ג'נדי נרצח ע"י קנאי הינדי ברהמוני בזמן שעמד לערוך תפילה בפומבי.

השוני בין המנהיגים הוא מיזערי. מרתין לותר קינג זכה בפרס נובל לשלום וג'נדי לא. כל אחד מהמנהיגים פעל ביבשת אחרת. ג'נדי השתמש בשיטות של צום להשגת מטרתו בעוד שמרתין לותר קונג לא.

לסיכום:  המנהיגים חתרו לבנות תקווה לעמם והם הצליחו. כל חלום מתגשם אם באמת מאמינים בו וזאת ההוכחה שלמרות הקשיים והמשברים שהיו היום הדברים נראים אחרת.

2.    החלום שלי הוא ברוח התקופה המתקרבת ובאה – חג הפסח.

מדרש ארבעת הבנים בהגדה כנגד ארבעה דורות בקיבוץ.

הדור הראשון  - דור היהודים באירופה, דור ההורים של מייסדי הקיבוץ, שאותו מייצג הבן החכם, ושואל בסדר פסח: "מה העדות והחוקים  והמשפטים אשר ציווה ה' אלוהינו אתכם?" שכן הוא מייצג דור של שומרי מצוות שהיה מעוניין בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.

הדור השני  - נולד לו בן המורד במסורת ועוזב את קיום המצוות - הרשע.  הרשע שואל את אביו: "מה העבודה הזאת לכם?" (לכם ולא לו), שכן אינו מבין את הצורך בכל הדינים והדקדוקים. זה דור מייסדי הקיבוץ, שעזב את היהדות, אולם דפוסי המסורת נשארים נטועים בתוכו, והוא מנסה ליצוק לתוכם תכנים חדשים.

הדור השלישי   -  הרשע שעלה לארץ וייסד את הקיבוץ הוליד את התם (הדור השני בקיבוץ), ואצלו בבית אין מקיימים מצוות. אבל פעם בשנה היא בא לסדר, לסבא ולסבתא, ושואל בפליאה "מה זאת?"

הדור הרביעי  -  הדור הרביעי הוא הדור שאינו יודע לשאול. בין הדור הזה רואה בפועל את קיום המסורת היהודית ואינו שומע על אודותיה: הדור הראשון נעלם כדרך כל בשר ודם, וכבר אין אצל מי לעשות את הסדר המסורתי פעם בשנה, ההתרחקות אצלו היא איפוא מוחלטת. הוא בור ועם הארץ ואינו יודע אפילו מה צריך לחפש, ועליו אומרת ההגדה של פסח: "את פתח לו". ההגדה מטילה את האחריות החינוכית על מחנכיו, ש"יפתחו לו", על מנת שידע וילמד לשאול.

אתגר הבן הרביעי הוא האתגר האמיתי שלפניו ניצבים מחנכי דור העתיד, על מנת שההיכרות עם מכמני היהדות תהייה מעבר לרמה דיפוזית של "מכיר", במטרה לעצב אותה יהדות חילונית הומניסטית בעלת מאפיינים ייחודיים במגמה לחזק את זהותנו היהודית/ישראלית של המתחנך במסגרת זו, ויפה שעה אחת קודם.

החלום שלי שנצליח כמחנכים וכמובילי שינוי לצקת תכנים הומניסטיים לדור התלמידים הקיבוצניקים הבא ושיצלחו לתרגם אותם לכדי פעולה ועשייה.